הבעיה לא מתחילה ביחסים בין הילדים. היא מתחילה כשהילדים מנסים לפעול מול מערכות שדורשות הרשאות פורמליות. הבנק לא יכבד את הבקשה של הילד לגשת לחשבון של ההורה, גם אם ברור

התשובה הקצרה והמפחידה היא… כן.

אם לא ערכתם צוואה, הירושה מתחלקת לפי "ברירת המחדל" של החוק. לדוגמה: זוג עם שני ילדים ודירה אחת. אחד מבני הזוג הולך לעולמו. מה קורה?

שמתי לב למשהו מעניין: אנחנו יודעים לזהות את החוזקות שלנו, אבל לא תמיד משתמשים בהן במקומות שהכי צריכים אותן. במיוחד בשלב הזה של החיים.

יש לי הרגל קטן שהתחיל מאז שהמציאות השתנתה קצת. לפני שאני נכנסת למקלחת אני מניחה בגדים מסודרים על המיטה. ככה שאם תהיה אזעקה – אני לא צריכה לחשוב. מתלבשת ויורדת

קיבלתי המלצה מקסימה מזוג שליוויתי על תהליך יסודי שרואה את התמונה כולה. צוואה, ייפוי כוח מתמשך, הסכם הלוואה – וביניהם עבודה אמיתית על מה שקורה מאחורי המסמכים.

למה 'הכול לילדים בחלקים שווים' עלול להפוך למלחמת אחים שתפרק את המשפחה?

"שאלה מצוינת," עניתי לו. "תגיד לי, אתה יודע מתי בדיוק תצטרך את זה?"

הוא צחק: "אם הייתי יודע, הייתי גם יודע את מספרי הלוטו."

הרעיון של "להיות המגדלור" מתחבר יפה לחג חנוכה. כמו הנרות שמדליקים בחנוכייה, כל אחד מאיתנו יכול להיות מקור אור עבור המשפחה שלו. לא רק בחיים, אלא גם בהכנה לעתיד.

לפני שבועיים הגיעו אליי למשרד אקס ואקסית. גרושים כבר שנים. הם ביקשו לערוך צוואה הדדית ולהוריש תחילה זה לזו, ורק אחר כך לילדים

לפני חצי שנה הרציתי בבית החולים סורוקה. שבועיים לאחר מכן – טיל פגע בדיוק שם. לא ליד. לא קרוב. בדיוק במקום שבו עמדתי.