לפעמים הלקוחות שלי מעניקים לי הרבה יותר מאשר הזדמנות לסייע להם מבחינה משפטית. לפעמים הם מעניקים לי תובנה שנשארת איתי הרבה אחרי שהפגישה מסתיימת.

בסוף ההרצאה ניגשה אליי אישה ואמרה משפט שנשאר איתי:
"חשבתי שזה נושא מפחיד. לא ידעתי שזה נושא של אהבה ואחריות."

בשבוע שעבר נפגשתי עם אדם מקסים שביקש דחיפות. 'לא מחר. היום.' תוך יומיים שלחתי טיוטה מסודרת. מה שקרה אחר כך הוא סיפור שלא אשכח

הבעיה לא מתחילה ביחסים בין הילדים. היא מתחילה כשהילדים מנסים לפעול מול מערכות שדורשות הרשאות פורמליות. הבנק לא יכבד את הבקשה של הילד לגשת לחשבון של ההורה, גם אם ברור

ואם לדייק – אני עוסקת בשמירה על שלום המשפחה.

כי משפחות לא מתפרקות בגלל צוואה. הן מתפרקות בגלל מה שלא כתוב בה.

התשובה הקצרה והמפחידה היא… כן.

אם לא ערכתם צוואה, הירושה מתחלקת לפי "ברירת המחדל" של החוק. לדוגמה: זוג עם שני ילדים ודירה אחת. אחד מבני הזוג הולך לעולמו. מה קורה?

שמתי לב למשהו מעניין: אנחנו יודעים לזהות את החוזקות שלנו, אבל לא תמיד משתמשים בהן במקומות שהכי צריכים אותן. במיוחד בשלב הזה של החיים.

יש לי הרגל קטן שהתחיל מאז שהמציאות השתנתה קצת. לפני שאני נכנסת למקלחת אני מניחה בגדים מסודרים על המיטה. ככה שאם תהיה אזעקה – אני לא צריכה לחשוב. מתלבשת ויורדת

קיבלתי המלצה מקסימה מזוג שליוויתי על תהליך יסודי שרואה את התמונה כולה. צוואה, ייפוי כוח מתמשך, הסכם הלוואה – וביניהם עבודה אמיתית על מה שקורה מאחורי המסמכים.

למה 'הכול לילדים בחלקים שווים' עלול להפוך למלחמת אחים שתפרק את המשפחה?