החופש לבחור על כוחה של בחירה מודעת

הסלוגן שלי בחיים הוא "החופש לבחור". זה מתחיל בבחירות הגדולות – כמו ההחלטה שמספיק לי הייטק ואני מעדיפה לעסוק במשפטים. ממשיך בבחירות המקצועיות – כשהחלטתי כעורכת דין שאני מעדיפה לעזור לאנשים ופחות לעסקים וארגונים גדולים. ומתבטא בבחירות היומיומיות – כמו ההחלטה שאחלה להיות שכירה, אבל אני מעדיפה להיות עצמאית.

לבחור זה גם להחליט שהיום בא לי לעבוד מצאת החמה עד צאת הנשמה, ומחר אני מעדיפה לרבוץ בים. כי לבחור – זה כח, זה אושר, זו שליטה.

המילה "בחירה" במילון היא "העדפה מבין כמה אפשרויות". אבל כדי לבחור, או במילים אחרות – "להעדיף אפשרות", כדאי לדעת מה הן האפשרויות. וזה מוביל אותי למחשבה: כמה מהבחירות שלנו באמת מושכלות? כמה אנחנו מודעים לקיומן של אפשרויות נוספות?

למשל, האם אנחנו באמת יודעים את כל האפשרויות כשאנחנו שואלים: איך לשמור על שלום המשפחה? איך לוודא שהרצון שלי יקוים? איך לשמור את נכסיי לילדיי בלבד? איך לשפר את מצבי בסיטואציה רפואית? מה באמת מגיע לי?

אם תחליטו לבחור בי, אשמח להוסיף לכם לסל הבחירה אפשרויות חדשות. כי זו השליחות שלי – להראות שתמיד יש יותר אפשרויות ממה שחשבנו, ושהכוח לבחור נמצא בידיים שלנו.

אהבת את הפוסט? שתף / י עם החברים

אולי יעניין אותך גם...

תמונה של זוג על רקע בריכה בערב

יש ספק – אין ספק

רון ורונה מתאהבים בפרק ב' של החיים. הוא מציע לעבור לגור אצלה בלי הסכם ממון – "אנחנו מבוגרים, הכל ברור". אבל כשזה קורה בפועל, משהו קטן מתחיל להישבר ברונה מבפנים.

לפוסט המלא »
תמונה שלי

"הילדים שלי יסתדרו ביניהם. אני לא מודאגת מזה."

הבעיה לא מתחילה ביחסים בין הילדים. היא מתחילה כשהילדים מנסים לפעול מול מערכות שדורשות הרשאות פורמליות. הבנק לא יכבד את הבקשה של הילד לגשת לחשבון של ההורה, גם אם ברור לכולם שזה הדבר הנכון לעשות. בית החולים לא יכול לקבל החלטות רפואיות על סמך "הסכמה משפחתית" בלבד. הרשויות לא יכולות לתת מידע על זכויות וקצבאות למי שלא מוסמך לקבל אותו.

לפוסט המלא »