הם פנו אליי עם דאגה עמוקה בעיניים – זוג הורים לבחור בן 35, רווק עם מגבלה פיזית קלה, שעדיין גר בבית המשפחתי.
שנים הם חשבו שיוכלו לדאוג לו תמיד, אבל הזמן לא עוצר, ההורים מתבגרים, והבן, למרות גילו, עדיין תלוי בהם.
התהליך שעשינו הציב בפניהם את המציאות – הכל התחיל בשאלה פשוטה: כשדיברו על חלוקה שווה בין הילדים.
אז העליתי את הסוגיה: "רגע, ומה יהיה עם הבן שגר בדירה?" זו הייתה נקודת המפנה. הם הבינו שנדרשת חשיבה מעמיקה, והיערכות לטווח ארוך. הצעדים המשפטיים שנקטנו, יחד עם שיחה פתוחה שההורים קיימו עם הבן, הובילו לתפנית משמעותית! הבן החליט לקחת אחריות על חייו, ההורים הבינו שהגיע הזמן לתת לו לפרוש כנפיים. בצעד אמיץ, הוא בחר לעבור לדירה משלו, לצאת מהמעטפת המגוננת של הבית, ולהתחיל פרק חדש בחייו. המשפחה כולה זכתה לשקט נפשי ותקווה חדשה.
המהלך הזה פתח דלתות, ואני מאמינה שבשנה הבאה ההורים גם יזכו לרקוד בחתונה שלו – רגע לו הם מייחלים כל כך. מרגש ממש!!!!
אבל הסיפור הזה לא נגמר כאן – זה על משפחות שמביטות קדימה, בונות ביטחון היום, ומאפשרות צמיחה לעתיד. גם אתם יכולים להעניק למשפחה שלכם את השקט הנפשי והביטחון שמגיע לה.
אני כאן בשבילכם.

יש ספק – אין ספק
רון ורונה מתאהבים בפרק ב' של החיים. הוא מציע לעבור לגור אצלה בלי הסכם ממון – "אנחנו מבוגרים, הכל ברור". אבל כשזה קורה בפועל, משהו קטן מתחיל להישבר ברונה מבפנים.







