"בעל שמוריש הכל לאשתו, ואישה שמורישה הכל לעמותת חתולים" – נשמע הזוי? מפתיע? ובכן, זו יכולה להיות צוואה הדדית תקפה לחלוטין. הופתעתם? אתם לא לבד.
אחת הטעויות הנפוצות היא החשיבה שצוואה הדדית חייבת להיות זהה בין בני הזוג. טעות נוספת היא האמונה שהיא חייבת להיערך במסמך אחד. למעשה, שני הדברים האלה אינם הכרחיים כלל. מה שבאמת חשוב הוא שני תנאים מהותיים: בן הזוג הסתמך על הצוואה של בן הזוג האחר, ובני הזוג חתמו על הצוואות במעמד משותף.
היתרון המשמעותי הראשון של צוואה הדדית הוא ההגנה שהיא מעניקה לבן הזוג שנשאר בחיים. היא מבטיחה העברה חלקה של כל הרכוש לבן הזוג ללא סיבוכים משפטיים, מונעת מצב בו יורשים אחרים יכולים לתבוע חלק מהעיזבון, ומאפשרת לבן הזוג הנותר לשמור על רמת החיים שלו.
וכאן מגיע החלק המעניין – מה קורה עם הרכוש אחרי פטירת בן הזוג השני? כאן יש חופש כמעט מוחלט. אפשר להוריש לילדים (כמו שרוב האנשים עושים), אפשר לעמותת חתולים (כמו בדוגמה שלנו), ואפשר גם לחלק את הירושה בצורה לא שווה בין היורשים. העיקר הוא שבני הזוג מודעים ומסכימים לתכנית המלאה.
הצוואה ההדדית מאפשרת גם לקבוע תנאים לקבלת הירושה (למשל, גיל מסוים או השלמת לימודים), למנוע סכסוכי ירושה עתידיים, וליצור מנגנוני הגנה מפני העברת נכסים לבני זוג עתידיים.
העיקר הוא התכנון המוקדם והמחשבה על כל התרחישים האפשריים. כי בסופו של יום, עדיף שאתם תקבעו איך ייראה העתיד הכלכלי של משפחתכם, במקום להשאיר זאת ליד המקרה.
